מיומנו של אמן

פורטוגל 1986 קיץ על חופי האטלנטי לאגוס שב"אלגרב" הקסומה, שעה לשקיעה…. בחורה שוויצרית אדמונית ואנוכי עולים מהחוף להביא בקבוקי יין של 4 ליטר מהחנות במחיר הוגן לחבר'ה שבחוף. את הלילה עשינו בפאתי העיר הסמוכה שעל

בת-ים 1981 – אותו תרמיל כבד שכלל אוהל ומעיל חורפי לאירופה ,גזיה, סיר ,ירקות ,מצלמה ועוד ציוד.. שקל בערך עשרים ק"ג. מבנה גופי אינו חסון במיוחד ,ארוך וצר כמבנה הדולפין שגדל על גלי החוף בבת

אחר הצהריים חג העצמאות שנת 1999 . נפגשנו כמה חברים ,חברות וילדים למפגש מסורתי אצלי בחצר בראש פינה . ביתי תמיד היה והינו פתוח לכל אדם ולכל מטרה מתבקשת . חבריי מכריי ושכניי יודעים שתמיד

בירושלים חיי השתנו מקצה לקצה. מגולש גלים בת ימי הפכתי לאיש הרים ,איש תאטרון ובהמשך גם לאיש הפעמונים. לחלקי הגיטרות (מהסיפור הקודם) מצאתי שימוש נפלא  בתאטרון הבובות אך בעיקר להכנת הפעמונים. הגעתי למצב שאני מכין

כשהגענו לראש פינה זה הרגיש, הגשמת חלום. סביבנו גרו עשרות אמנים יוצרים בעלי גלריות . משפחות ,ילדים, בית ספר במרחק הליכה, מכולת, קולנוע .זאת לאחר התנאים הקשים שהיו לנו בקדיטא, זה הרגיש גן עדן. רכשנו